מכירות את זה שאתן בלידה ואז זה כאילו נתקע,
פתאום שום דבר לא מתקדם למרות שכבר היו צירים ממש חזקים וטובים?
שפתאום נראה (ומרגיש) שהצירים מתרחקים?
אז הנה כמה טיפים לחיזוק צירים
(שיכולים לעזור גם להתחיל צירים אם הגוף בשל ללידה),
עוד פוסט מסדרת ה”גזור ושמור” כי אף פעם אנחנו לא יודעות מתי נצטרך להשתמש בזה 😉
לפני שנתחיל חשוב לי רק לומר משהו בסיסי.
הגוף שלנו יודע ללדת.
באותה מידה הוא גם יודע מתי הוא צריך להאט את הלידה,
ויש לכך סיבות שונות.
למשל- אם העובר נכנס לאגן בזווית לא נכונה אז לפעמים הגוף יאט קצת את התהליך
וכך יאפשר לעובר לשפר עמדות,
ממש כמו שאנחנו עושות אם נכנסנו לחניה בזווית לא מוצלחת.
אז לפני שאנחנו מניחות שאנחנו צריכות “לתקן” פה משהו-
בואו רגע נעצור וננסה להבין מה קורה פה?
למה יש האטה בהתהליך?
ולפעול בהתאם 🙂
למשל אם המיילדת אומרת שהתינוק נכנס לאגן בזווית לא טובה
אז דווקא לבחור בתנוחה שעוזרת לו לחזור אחורה
ולהעזר במישהו שיכול לשקשק קצת את האגן כדי לתת לו אפשרות להסתדר שם מחדש.
ולטיפים-
- תנוחות אנכיות בשילוב תנועה-
זאת אומרת תנוחות שבהן אתן עם גב זקוף, כמו עמידה, ישיבה, עמידה על שש…
בתוך כל תנוחה כזו נשלב תנועה של האגן, בעיגול- ממש כמו ריקודי בטן.איך זה עובד?
צירים עובדים ברפלקס שנקרא רפלקס פרגוסון.
בכל פעם שיש לחץ על צוואר הרחם מבפנים זה משדר למוח שצריך לעשות עוד ציר,
ככה שתנוחה אנכית גורמת לראש של העובר לגעת בצוואר הרחם
(זה כמובן בתנאי שהראש מספיק נמוך באגן
ולכן זה מתאים לשלב של לידה פעילה ולא כדי להביא צירים אם עדיין לא התפתחה לידה בכלל)
וכל נגיעה כזו יוצרת עוד ציר.הקטע של התנועה הוא כדי לאפשר לאגן להפתח.
תכלס אגן זה עצמות קשות, ולכן טווח התנועה בתוכן קטן
(בניגוד לרקמה רכה שיכולה להמתח וזה מגדיל טווח תנועה בתוכה).
אם אנחנו רוצות לתת לתינוק אפשרות לרדת למטה באגן וללחוץ על הצוואר כדי לייצר יותר צירים
אז התנועה בעצם פותחת קצת את העצמות שם באזור
ועוזרת לו להתברג טוב יותר ולגרום ללחץ הזה. - גירוי פטמות-
עיסוי של הפטמות,
אבל לא בעדינות אלא ממש למולל אותן בין שתי האצבעות עד שיהיו צירים,
זה בעצם חיקוי של פעולת ההנקה.
בזמן ציר להפסיק, ואם הגיעו צירים סדירים אז אפשר להפסיק גם-
סימן שהגוף הבין את הרעיון וכבר עושה צירים בעצמו.
לחילופין אפשר להשתמש במשאבת חלב שעושה את אותה פעולה.איך זה עובד?
ברמה ההורמונלית, מה שמייצר צירים בגוף זה הורמון שנקרא אוקסיטוצין.
ההורמון הזה בעצם גורם לכיווץ-
בין אם כיווץ של הרחם (=ציר) או כיווץ של דברים אחרים בגוף,
למשל צינוריות החלב (ולכן הוא זה שגורם לחלב להכנס לשד בזמן ההנקה).
כשעושים עיסוי פטמות אז הגוף מבן שיש פה תינוק שיונק,
והוא בתגובה רוצה להכניס חלב לשד,
לכן הוא משחרר אוקסיטוצין.
וראו איזה פלא- זה מייצר צירים 🙂לנשים בלידות חוזרות זה עובד מעולה,
לכן שימו לב שאתן מקפידות לעצור בצירים וכשכבר יש צירים סדירים 🙂
קצת פחות אפקטיבי בלידה ראשונה,
אבל עדיין שווה לנסות! - רפלקסולוגיה וסוג’וק-
מבטיחה לכן שסוגו’ק זו לא קללה עתיקה!
כמו הרפלקסולוגיה שהיא שיטת טיפול במגע, כך גם הסוג’וק-
שיטת טיפול במגע שמקורה מקוריאה.לפני הלידה, אם רוצים להביא צירים
(כי יש לכן זרוז מחר/ כי העובר כבר ממש גדול/ מכל סיבה אחרת)
מומלץ ללכת לטיפול רפלקסולוגי אצל מישהי שמתמחתה בטיפול ברפלקסולוגיה לנשים בהריון,
שתדע בדיוק היכן ללחוץ כדי לעזור לצירים להגיע.
זוכרות שזה עובד רק כשהגוף בשל ללידה?
ככה שלא לבנות על זה ב100%,
אבל אם הגוף כבר בדרך לשם אז זה בהחלט יעשה עבודה טובה ויכול להכניס אותו ללידה!בתוך הלידה אפשר להשתמש בשתי נקודות שמחזקות צירים ברגל
(מעולם הרפלקסולוגיה)
ובנקודה שמחזקת צירים ביד (מעולם הסוג’וק).
אנסה להסביר למרות שזה קצת קשה להעביר במילים
(למצטרפות לקורס ההכנה האינטרנטי שלי ללידה
אני שולחת בדרך כלל חוברת עם הסברים+איורים+סרטונים של כל הנקודות האלו ועוד רבות,
כאן אני פשוט אנסה להסביר את זה מילולית):
ביד– להעביר את אגודל ואצבע יד שמאל בין אמה וקמיצה של יד ימין,
בתנועה כמו של סחיטה.
ברגל– “לשחק” עם האגודל מתחת לעצם הבולטת בצד כף הרגל בתנועה של חצי מעגל
(לעצם הזאת קוראים מלאולוס למי שמכירה),
או לצייר עיגולים עם גב האגודל על הכרית האחורית של כף הרגל.איך זה עובד?
לא יודעת 🙂
אבל זה אשכרה עובד בפועל. מנסיון רב. - שחרור רגשי-
מה שהכי תוקע לידות וגורם להן להעצר
זה שפתאום משהו הפריע לך להכנס למה שנקרא בשפה המקצועית “labour land”, ארץ הלידה-
אותו מצב רוח שבו את מרוכזת כל כולך בלידה ולא אכפת לך מה קורה סביבך,
את בחצי מודעות לסביבה ועיקר תשומת הלב שלך מופנית כלפי פנים,
זה בדיוק המצב שמוביל ללידה!אבל יש המון דברים שיכולים לעצור את זה-
למשל אם פתאום עולה בך רגש חזק (כמו פחד, חשש, דאגה) בקשר למשהו מהחיים שלך,
שלא חייב להיות קשור ללידה דווקא.
לדוגמא- אם צריך להוציא את הילד מהגן ולא ברור לך שאכן אספו אותו
אז זה ממש יכול לעצור צירים עד שתדעי בוודאות שהוא בידיים בטוחות.
עוד דוגמא- אם זו לידה ראשונה ופתאום צף בך החשש שלא תדעי איך לטפל בתינוק,
זה יכול לתקוע לידה אפילו בפתיחה מלאה!אז מה עושים?
חושבים מראש על כל מה שעוצר אותך,
שמפחיד אותך בהקשר של הלידה,
ועושים רשימה של הדברים האלו ושל הפתרונות להם.
שלא יהיה שום דבר בלידה שיפריע.
ואם יש משהו שעולה תוך כדי לידה מפרקים אותו-
במילים, בבכי, באיזו צורה שזה מתפרק אצלך.אגב, זה הדבר הכי משמעותי במה שתוקע לידות ומה שיכול לשחרר.
זו אחת ההוכחות הכי חזקות לקשר ההדוק בין הגוף לנפש,
כי זה ממש בולט איך קושי רגשי עוצר לידה בפיזיות שלה,
אפילו שמבחינה טכנית אין שום הפרעה והלידה יכולה להמשך.
לכן זה אחד הדברים שאני הכי ממליצה לעבוד עליו מראש!
(וזה הדבר הכי משמעותי שאנחנו עושות בקורס ההכנה ללידה האינטרנטי שלי).איך זה עובד?
כשמשהו צף בנו פתאום זה מעלה הורמון בגוף שנקרא אדרנלין.
נחשו מה ההורמון הזה עושה?
הוא עוצר צירים!
כמובן שזה לא בדיוק התפקיד שלו בחיים,
יש תורה שלמה של איך ההורמון הזה עובד ולמה,
אבל לענייננו זו הפעולה שלו בשלב של הגעה לפתיחה מלאה
(שזה רוב הלידה, כי ברגע שהגענו לפתיחה מלאה נשאר רק ללחוץ
וכאן האדרנלין דווקא מסייע- אבל זה לפוסט אחר ;-)).
ככל שאנחנו רגועות יותר,
שולטות יותר בסיטואציה,
מניחות את הפחדים והחששות מאחור-
כך ההורמון הזה בירידה ולעומתו האוקסיטוצין בעליה, ואז יש יותר צירים 🙂לידות נהדרות לכולנו,
יעל
לקבלת עשרה כלים יהודיים ללידה נפלאה הכניסי פרטייך כאן והמדריך “סודותיה של מיילדת עבריה” יישלח אלייך מיד!
בטח יעניין אותך גם:
