אני מעלה לכאן היום את הטיפים שלי לקיסרי חירום ואיך אפשר להפוך גם אותו ללידה מרגשת לכל דבר.
זה פוסט מסוג הפוסטים של “גזור ושמור” כי מעצם השם שלו ברור שקיסרי *חירום* הוא לא דבר מתוכנן,
ככה שאם מישהי מגיעה לסיטואציה הזו אז ברור שהיא לא התכוננה אליה מראש ולא הקדישה לה מחשבה רבה מדי,
אז קודם כל אני מציעה שפשוט תשמרי לך את הפוסט הזה איפושהוא
כדי שאם במהלך הלידה שלך את מתגלגלת למצב של קיסרי חירום
יהיה לך בראש שיש לך טיפים להתמודד עם זה טוב יותר 🙂
ועכשיו לעבודה 😉
- כעקרון קיסרי חירום אחד לא דומה למישנהו, בדיוק כמו שלידה רגילה אחת לא דומה לאחרת.
הנה כבר משהו שעושה את זה דומה ללידה רגילה לכל דבר 😉
אבל עכשיו תני לי להסביר-
כשאומרים “קיסרי חירום” מתכוונים ללידה קיסרית שלא תוכננה מראש,
אבל זה יכול להיות בכמה וכמה סיטואציות שונות.
בואי נתאר כמה מהן כדי שתביני:
למשל- יולדת מגיעה למיון המיילדותי עם דימום מאסיבי
(לא טיפת דם או שתיים ואפילו לא כמות של כפית נניח, אני מדברת על משהו כמו דימום וסתי קשה)
ומובלת מיידית לקיסרי חירום כדי להציל את חייה וחיי התינוק.
זה בערך הכי חירום שיש, לא הייתה כאן שום הכנה מבחינת היולדת לזה שעוד דקה היא תהיה בלידה
(חוץ מההבנה שאם היא מדממת עד כדי כך אז ברור שזה הולך להסתיים בלידה, רק שלא כולן מודעות לזה).
למשל 2- יולדת מגיעה למעקב בקופת חולים ומתברר שלחץ הדם שלה מעט גבוה.
שולחים אותה לבדיקות המשך בבית החולים ושם מחליטים על ניתוח מיידי.
גם זה חירום, אבל יש כאן יותר זמן מרגע ההגעה ועד לקבלת ההחלטה,
כך שיש יותר זמן להפנים שהלידה שלך מתקרבת.
למשל 3- יולדת הגיעה ללידה רגילה ונמצאת כבר זמן מה בחדר לידה,
הלידה מתקדמת ויכול להיות אפילו שהפתיחה מאוד משמעותית (אפילו מלאה!),
אבל בגלל האטות דופק של העובר במוניטור מחליטים על סיום הלידה בקיסרי.
המצב הזה בדרך כלל אמנם נחשב לקיסרי חירום כי הוא לא היה מתוכנן מראש,
אבל יש כאן התפתחות איטית וזמן יחסית ארוך עד לקבלת ההחלטה ליילד בקיסרי.
כמובן שיש עוד הרבה למשלים, אבל נסתפק באלו כי נראה לי שהתמונה מובנת 🙂
מעבר לזה- לי חשוב למלא אותך בסיפורים טובים ומחזקים לקראת הלידה שלך ולא בסיפורים מחלישים,
ונראה לי שכל הדוגמאות האלו הן דווקא בצד המחליש,
אז רק חשוב לי שתדעי שהבאתי אותן כאן כדי להמחיש את הסוגים השונים של קיסרי חירום שיכולים להיות
וחס וחלילה זה לא אומר כלום על הלידה שלך!!! שתהיה בעז”ה לידה מדהימה ונהדרת!!!! - רוב הלידות הקיסריות, גם החירומיות, נערכות תחת הרדמה אפידורלית ולא מלאה,
כך שאפילו שהתרחיש הוא קיסרי חירום סביר להניח שתוכלי לקחת חלק פעיל בלידה שלך,
לראות את התינוק שלך כשהוא יוצא ואולי אפילו להניק אותו כבר בחדר הניתוח!
גם בקיסרי הכי חירומי (זה נקרא קיסרי בהול) יש כמה דקות של זמן בין ההחלטה על קיסרי לבין תחילת הניתוח,
זה בדיוק הזמן שלך לעדכן את המיילדת/צוות חדר הניתוח במה שחשוב לך!
תזכרי שאת עדיין יולדת ושמה שהיה חשוב לך בלידה שתכננת יכול עדיין להתקיים תחת המגבלות החדשות שנוצרו!
אז נכון, לפעמים זה לא יהיה אפשרי מסיבות שונות, אבל לנסות לבקש יכול להצליח!
אתן רק דוגמא אחת- ליוויתי פעם מישהי שהלידה שלה הגיעה למצב של קיסרי חירום.
זה קרה אחרי יותר מ10 שעות שבהן הפתיחה לא התקדמה
ושבהן היה ברור שבעצם משהו מפריע לתינוק להתקדם באגן ולכן הוא לא מצליח להכנס אליו והפתיחה לא מצליחה להגיע ליותר מ5 ס”מ.
ככל שהזמן עבר היה ברור גם ליולדת שהכיוון הוא לידה קיסרית,
והזמן הזה נתן לנו את היכולת לעבור תהליך של קבלה והשלמה ולהבין שבעצם התינוק אומר לה כאן משהו-
“אמא, קשה לי להיוולד רגיל, אני צריך את העזרה שלך בכך שתקבלי את העובדה שבחרתי לבוא לעולם אחרת…”.
כשכבר הגיע הרגע להכנס לחדר הניתוח צוות חדרי הניתוח לא הסכים שאכנס איתה ללידה למרות שזה היה מאוד חשוב לה. התעקשנו על זה ובסוף הם הסכימו!! וזה היה פשוט מרגש!!
אז שווה להתעקש 🙂 - תזכרי תמיד שלידה זה לא רק השניה שהתינוק יוצא לאוויר העולם אלא גם לאחריה–
מה קורה עם התינוק, איך אני מקבלת אותו לעולם, איזה חום הוא חווה,
ותזכרי שאת לא לבד בסיפור הזה–
יש גם בן זוג שיכול לקחת חלק ולהיות שם במה שאת כרגע לא יכולה לעשות אבל תעשי כמובן ברגע שיתאפשר!
אז אם למשל תכננת מגע עור לעור עם התינוק אחרי הלידה-
בקשי מהבעל שיעשה את זה עם התינוק מחוץ לחדר הניתוח.
את תוכלי לעשות את זה כמה שעות אחר כך.
אם תכננת הנקה בלבד בקשי מהמיילדת להניק בחדר הניתוח,
אם זה לא אפשרי אז לסחוט קולוסטרום כדי לתת לתינוק במזרק בהאכלה הראשונה ומשם כבר תוכלי להניק. - בזמן הקיסרי עצמו- אם את לא תחת הרדמה מלאה (שזה כאמור רוב המקרים)
עצמי עיניים, דמייני לעצמך מקום טוב ונעים, דמייני את התינוק יוצא ומגיח לעולם,
מלאי את עצמך במחשבות חיוביות!
אם צוות חדר הניתוח מסכים אפשר לבקש לשים מוסיקה נעימה ברקע
(אבל מזהירה מראש שלרוב הם בכלל לא בעניין… שוב, לבקש לא יזיק ;-)). - אם בכל זאת הלידה היא כן בהרדמה מלאה אז תזכרי את סעיף 3
ותבקשי מבעלך לקחת אחריות על הרגעים הראשונים לחיי התינוק,
ובקשי ממנו גם לצלם לך את התינוק כמה שיותר כדי שכשתתעוררי תוכלי לראות אותו-
ההתעוררות היא כמובן במחלקת התאוששות מניתוחים ולכן התינוק לא יהיה לידך בשלב הזה.
****************************************************************
משתפת גם קצת מהקיסרי חירום שלי,
שהיה בשבוע 30 והיו לי כמעט 7 שבועות להתכונן אליו (כלומר ידעתי שזה יסתיים בקיסרי רק לא ידעתי מתי)-
לי אישית היה חשוב מאוד לדעת כל מה שעושים לי.
אני מסוג האנשים שאם עושים להם משהו בגוף בלי ידיעתם זה גורם להם לחלחלה עמוקה,
נניח אפידורל? אין מצב!
לא בגלל שאני נגד אפידורל אלא בגלל שאני לא מסכימה שמישהו יזריק לי זריקה בגב בלי שאני יכולה לראות….
נניח בדיקת דם? אני תמיד מסתכלת בדיוק מה עושים! הבנת כבר, כן?
אז כדי להרגיש בשליטה ביקשתי מהצוות להסביר לי בדיוק מה עושים בכל רגע,
לשתף אותי בתהליך כדי שלא ארגיש שאני מאבדת את השליטה שלי בסיטואציה.
והם היו מקסימים ואכן הסבירו הכל,
כולל גם רופאי הילדים ואחיות הפגיה שהיו שם.
בשבילי זה מה שעשה את הלידה הזו לטובה-
נכון, לא ילדתי טבעי כמו שהייתי רוצה,
נכון- עשו לי הרדמה אפידורלית בלי שראיתי מה עושים לי בגב,
נכון- הלידה הזו היתה בשבוע מוקדם אז היה מעורב שם הרבה לחץ ומתח רגשי-
אבל כלידה זה היה בדיוק כמו שרציתי:
עם תחושת שליטה, עם שיתוף פעולה של הצוות, עם הרגשה טובה שמה שאני עושה עכשיו מציל את החיים של הילד שלי.
ובשבילי זה היה שווה הכל.
********************************************************************
לידות בריאות ומדהימות לכולנו,
יעל
קיסריות חירומיות שרוצות לשתף מהלידות שלהן- פינת התגובות זה המקום שלכן 🙂 שתפו אותנו!
לקבלת עשרה כלים יהודיים ללידה נפלאה הכניסי פרטייך כאן והמדריך “סודותיה של מיילדת עבריה” יישלח אלייך מיד!