המלצות

רבקה כותבת:
 
"יעל יקרה מאוד!
אחרי הלידה הראשונה שלי שהייתה לידה קשה, ארוכה ומאכזבת והסתיימה בניתוח חירום,
ידעתי שבלידה הבאה אני רוצה שתהיה איתי דולה שתעזור לי לחוות לידה אחרת, שונה, כמו שאני רוצה וחולמת
וכמובן, להגיע ללידה וגינלית ולהימנע מניתוח נוסף.
עוד בטלפון, כשדיברתי איתך, ידעתי שמצאתי את מה שאני מחפשת - נחמדה, זורמת, בראש שלי ומקסימה מקסימה :)
כשנפגשנו, ידעתי מיד שזהו זה - מצאתי את שחיפשתי!
היום, כשבועיים אחרי הלידה אני יכולה רק להודות לקב"ה ששלח לי אותך - שליחה נאמנה ומדהימה שלו!!
הלידה, לא רק שהייתה כמו שרציתי וחלמתי אלא הרבה יותר! ובלעדייך יעל, זה בוודאי לא היה קורה...
עזרת לי לשמור על פוקוס, הזכרת לי את הרצונות שלי, עודדת אותי להיות שם - קשובה לגוף שלי, לחוות את הלידה כחוויה טובה וכמשהו שמח
ובכלל, ההרגשה שלי הייתה כל הזמן שאת פשוט יולדת איתי...
ידעת להגיד בזמן הנכון את המשפטים הנכונים. להרגיע ולתמוך גם כשאמרת את אותו משפט בפעם המאה... דיברת בכזה רוגע ושלווה
המגע שלך, כמו קסם, חמים ונעים כל כך. הרגשתי רפויה ונינוחה כשהנחת עלי את ידייך...
יעל, אין לי מילים להודות לך על חוויה מדהימה! על שעזרת לי פיזית ונפשית להביא את הילד שלי לעולם בלידה טבעית,
בחוויה טובה ובאווירה רגועה ושמחה - בדיוק כמו בחלום שלי!!!
את אישיות  מדהימה!
מאחלת לך להגשים לעוד הרבה נשים חלומות טובים על לידות חוויתיות וטובות!
חיבוק חם"
 
יפעת ומרדכי כותבים:
 
" ליעל,
רצינו להגיד לך ממש תודה
על התמיכה והעזרה בתהליך הלידה
הגעת אלינו בדיוק בזמן
איתך ידענו שיהיה מצוין
באת ותמכת בחומר וברוח
במילה טובה בעידוד במסאז' וטיפוח
הרגעת אותנו וליווית במסירות
זה לא היה סתם שירות
הרגשנו שהיית שם עם כל הלב
באופן אחראי ושלו
שוב תודה ושתזכי עוד רבות
לעזור ולתמוך ביולדות
להביא לעולם חיים בשמחה
ושתבוא עליך הברכה". 
 
 
 
שלי כותבת:
" יעל היקרה כל כך! לא יספיקו המילים להודות לך על התמיכה והמסירות הגדולה שאיפשרו לנו כזאת לידה. היי ברוכה והמשיכי בעבודת הקודש הזאת בהרבה כח ושמחה!"
 
טליה כותבת:

 

"יעל יקרה מאוד, כבר עברו יותר משלושה שבועות מאז הלידה וזה נראה כאילו עברו כבר שנים. החששות שהיו לפני הלידה התחלפו כעת בהחלפת טיטולים, טיפול בתינוק חדש והרגעת גזים. בין לבין אני מנסה לחזור שוב לחוויה המדהימה שעברנו, שלך יש חלק גדול בה.

 

כבר עברנו ארבע לידות אך תמיד לאחר כל לידה נשארה תחושה של החמצה, שמשהו גדול שהיינו צריכים להרגיש הוחמץ, לכן ללידה הנוכחית חיפשתי תומכת לידה. נשלחת אליי כמלאך משמיים דרך מייל שקיבלתי ממך על ערב לנשים על הריון ולידה, ביקשתי ממך שתהיי שותפה לחווית הלידה שלנו ואת הסכמת בשמחה. נפגשנו מספר פעמים לפני הלידה, היית מאוד רצינית ועניינית, אוזן מקצועית וקשבת והרגשתי שיש לי עם מי לשוחח ולהתייעץ בכל רגע נתון.

 

התקופה של לפני הלידה הייתה מאוד לחוצה עבורי בעבודה ובלימודים, ובנוסף אחותו של בעלי היתה צריכה להתחתן והייתי מאוד לחוצה באיזה שלב אהיה בחתונה- לפני, אחרי או אפילו תוך כדי לידה. יום החתונה הגיע ואני קמתי עם קלקול קיבה וגם פתאום דימום, נלחצתי נורא והתחלתי לבכות... ואז אחרי שקצת נרגעתי התקשרתי אלייך וסיפרתי לך,

את היית מאוד רגועה, ענית לי תשובה עניינית שאולי זה הפקק הרירי, הרגעת אותי מאוד ואמרת לי שאת מוכנה לבוא בכל עת ושאעדכן אותך בהתפתחויות. החתונה עברה בשלום, יצאנו מוקדם כי לא יכולתי לעמוד במתח, הגענו הביתה, סגרנו דברים אחרונים שצריך לקחת ללידה והלכנו לישון. ברבע לארבע התעוררתי מציר חזק במיוחד והרגשתי שזהו, כעת צריך לנסוע ללדת, התקשרתי אלייך ויצאנו לדרך. כמובן שהגעת לפנינו...

 

כל זמן שהרגשתי ציר נשמת איתי וזזת איתי בשביל להרגיע את הכאב. הכניסו אותנו למוניטור שם הסברת לי דברים שעד אז לא ידעתי על "נפלאות" המוניטור. לאחר כחצי שעה נכנסנו לחדר לידה והייתי צריכה להיות מחוברת למוניטור בכל מהלך הלידה, מה שהכריע לקחת אפידורל כי לא יכולתי להתמודד עם כאבי הצירים כשאני שוכבת במיטה. 

עד קבלת האפידורל ובכל ציר וציר שחוויתי נשמת איתי וניסית להרגיע על ידי עיסוי המקום הכואב.  לאחר שקיבלתי את האפידורל ניסיתי מעט לנוח כדי לצבור כוחות להמשך ואת ישבת שם בצד והתפללת, מה שנתן לי הרגשה נעימה וטובה והרגיע אותי מאוד. הייתה אווירה מרוממת באוויר, לאחר מכן ביקשתי מבעלי לשים את השירים שהכנו מראש ללידה ושרנו יחד עם הדיסקים, הייתה כזאת אידיליה כאילו אנחנו לא בחדר לידה...

 

ב"ה התקדמנו, התחילו צירים חזקים ממש, הרגשתי צרבת נוראית ובחילה, התחלתי להקיא, הלידה מתקרבת... קדימה אפשר להתחיל ללחוץ! השתדלתי מאוד להיות מרוכזת בלחיצות, המיילדת הייתה שם ואת כל הזמן לחשת לי באוזן כמה אני בסדר ואיך אני מתפקדת היטב מה שעזר לי ועודד אותי מאוד. גם כאשר היו ירידות בדופק ונכנס צוות גדול של רופאים פנימה המשכת לעודד אותי ולהגיד לי כמה אני בסדר. 4-5 לחיצות אפקטיביות אחרונות והבן שלנו בשעה טובה בחוץ. כל זמן שהיה אפשר נשארת איתי ודיברת איתי, וגם ידעת לתת לנו את הזמן להיות לבד ולחוות את החוויה שעברנו.

 

ב"ה היום אני מסתכלת על התינוק שלנו ומודה לה' עליו, על החוויה המדהימה שעברנו ועל המלאך הטוב שנשלח משמים ללוות אותנו במהלכה. אני רוצה מאוד להודות לך, יעל, על הנכונות, ההקשבה והלב הפתוח לשמוע ולהבין את כל הצרכים והרצונות שלי, מצאתי אצלך תמיד אוזן קשבת וזה היה מאוד נעים. תודה."

נועה כותבת:

"יעל היקרה,

פגשנו אותך לראשונה יומיים לפני תאריך הלידה המשוער מלאי חששות והתלבטויות לגבי מקומה ותפקידה של דולה במהלך הלידה וחסרי ידע מעשי להתמודדות עם הצירים.

ישר שהגעת אלינו  הביתה עם החיוך, הנינוחות ושמחת החיים שלך הרגשנו שבעז"ה אנחנו נזרום איתך בלידה ושהבחירה בך הייתה נכונה .

במפגש, האווירה הייתה מאד קלילה וזורמת והרגשנו איך בידע הרב שלך התיאורטי והמעשי את נוסכת בנו בטחון לגבי העתיד לקרות. נתת לנו כלים מעשיים להתמודדות עם הצירים שאותם לא קבלנו בכמה מפגשים בקורס הכנה ללידה שהיה כולו תיאורטי.הצלחת במפגש קצר להשרות בנו רוגע והענקת לנו ידע מעשי שהיה שימושי בהתמודדות עם הצירים בבית החולים.

תהליך הלידה התחיל כמתוכנן יומיים אחרי, בירידת מים ללא צירים סדירים שבעקבותיה אושפזנו במחלקה. במשך הזמן הזה כל הזמן התקשרת והתעניינת אם יש התפתחויות, ובנוסף נתת לנו מידע ועצות שעזרו לנו מאד.

באת במיוחד בערב למחלקה כדי לנסות לזרז את הצירים בעזרת רפלקסולוגיה.דבר זה מאד חימם את הלב  ו"העביר" לנו את הערב במחלקה בצורה נעימה. אף פעם לא נדע האם זה הדבר שעזר אבל כבר בלילה ב"ה התחילו הצירים הכואבים שאומנם לא היו סדירים אך הובילו לפתיחה של 5  בבוקר.

הצירים שהיו בלילה שאיתם הייתי צריכה להתמודד לבד היו מאד כואבים ובלתי נסבלים והרגשתי שאין לי כוחות , אבל מהרגע שהגעת אלי ונכנסת לחדר לידה בבוקר יום שישי הכל פתאום השתנה. ההתמודדות עם הצירים שרק הלכו והתחזקו נעשתה ,פשוט לא להאמין, הרבה יותר קלה ופחות כואבת.

כל מהלך הלידה לא נחת לרגע, כל הזמן היית בתנועה ועזרת גם  לי להיות בתנועה. הראת לי כל הזמן תנועות שונות ומגוונות איך להתמודד עם הצירים  אך אני העדפתי להיות הרבה על הכדור פיזיו כי זה הכי הקל עלי.

תוך כדי הצירים נגעת לי במקומות הכואבים בבטן ובגב והדבר הקל עלי מאד, נשמנו ביחד ועשינו קולות נמוכים שכמעט כל הבית חולים שמע אבל לי הם מאד מאד עזרו והקלו בהתמודדות עם הצירים.

בכל הלידה הרגשתי שאת איתי תומכת ועוזרת לי בצורה הטובה והמתאימה לי ביותר באותם רגעים.

הנוכחות שלך פשוט השרתה עלי סוג של רוגע ובטחון. הרגשתי שאני לא "ממש" זקוקה למיילדת כי יש לי אותך. נתת לי הסברים ודרבנת אותי להמשיך וללדת בלידה טבעית למרות שכמעט נשברתי ולא יכולתי לסבול יותר את הכאבים. בסופו של דבר לאחר בערך 8 שעות בחדר לידה וקצת לפני שבת הגיחה ב"ה לעולם הנסיכה הבכורה שלנו שהפכה אותנו להורים.

אין מילים בפינו להודות לקב"ה שכיוון אותנו לבחור בך כשליחה שלו לסייע לנו בהולדת בתנו הבכורה.

וכמובן להודות לך על כל הסיוע, התמיכה הליווי והעזרה לפני הלידה , בלידה עצמה וגם אחריה.

שבעז"ה יהיו לך הרבה כוחות לעזור ולסייע עוד שנים רבות בהולדת תינוקות לעמ"י. שתמיד תמשיכי להיות כזאת נמרצת, חייכנית ומלאת שמחת חיים.

                        בתודה ענקית והמון הערכה
                              נועה
, אלי וסיוון"

 
* השמות הרשומים כאן הנם בדויים, בכדי לשמור על צניעותן של היולדות
 
רויטל כותבת:
"תודה, תודה ועוד פעם תודה.
תודה על שהיית שם בשבילי. הרגעת, זרמת, חייכת, הצעת להתפלל על אנשים, והכי חשוב חיזקת אותי.
באמת הרגשתי שאת נטו איתי ומה שבאמת עניין אותך זה שיהיה לי טוב בכל דרך שאבחר (גם אם מבחינה אידיאולוגית היא נוגדת את הדרך שלך :))
תודה על שהצעת לי לכתוב תוכנית לידה שבסופו של דבר יצאה ממש שימושית ומועילה.
תודה על שהתחברת ושיתפת פעולה עם המיילדת רוני. זה כל כך עזר לי לדעת שאתן מסתדרות ואתן "באותו ראש", כך ש"רק" הייתי צריכה להתמקד בלידה ובעצמי :)
תודה על שנתת למשה להרגיש טוב ובטוח עם כל דבר שהוא עושה. תודה על הפגישה לפני הלידה, מסתבר שזה עזר לי לעבד חוויות מהלידה הקודמת וגרם לי לדעת יותר טוב מה אני רוצה ומצפה מעצמי ומהצוות בלידה הנוכחית.
בכל תהליך ההכנה ללידה לא שיערתי לעצמי שאצליח לעבור כזאת לידה עוצמתית, פעילה, מחזקת ומתישה :)
זה ברור לי שהיו מס' גורמים שתרמו ליצירת חווית הלידה החיובית שעברתי. אני מודה כמובן בראש ובראשונה לקב"ה על שניצח על התזמורת בהרמוניה נפלאה, אך לא פחות מכך אני מודה לו על ששלח לי שליחה נהדרת... אותך!"
 
 
אורן כותב:
 
"יעל היקרה,
אני מקווה שאת ההודעה הזו את קוראת אחרי שהשלמת קצת שינה. (אני עוד לא...)
אציין מייל זה כדי לומר שוב: בלעדיך הלידה לא יכלה להתרחש כפי שהתרחשה, ואנחנו אסירי תודה על כך. מילים לא תספקנה להביע זאת.
מנקודת מבטי אוסיף גם שמלבד החלק המובן מאליו, של שידרוג הלידה עצמה, נראה לי שהלידה הזו, חרף קשייה, היתה חוייה מתקנת מאין כמותה לטראומה שציפי נשאה בליבה מהלידה הקודמת. תבורכי אף על כך
".
 
 
סיפור הלידה של רוני, כפי שפורסם בפורום "הריון ולידה" בכיפה:
 
"הכול התחיל מזה שבשבוע 37 הגעתי לבדיקה שגרתית אצל הרופאה שהודיעה לי חגיגית ששבוע הבא היא שולחת אותי ליילוד! [עקב ערכי hcg גבוהים בחלבון עוברי- חשש לבעיות שליה...] איזה הלם... מאיפה זה בא לי פתאום?! מספרת לבעלי שנכנס גם הוא לשוק, ומתחילים לארגן דברים- נסענו באותו יום לקנות מוצצים קצת בגדים וכל הדברים הבסיסיים ביותר.
שבוע לאחר מכן, במוצ"ש אורזים את כל הבית לשהות ממושכת אצל ההורים, לקחתי איתי רק מעט בגדי הריון וכל השאר רגיל, ונסענו בידיעה שלמחרת נכנסים לחדר לידה.
מגיעים בבוקר למעייני הישועה ולאחר בדיקת רופא אומרים לנו שאין להם שום כוונה ליילד אותנו ושפשוט נמשיך להגיע למעקב מאד צמוד- פעמיים בשבוע...
*שימו לב בבקשה ממתי התחילה לי ההרגשה של הריון עודף, וכמה זמן נוסף נמרחנו אצל ההורים עם 4 חולצות הריון בקושי...*
במוצ"ש נפגשנו פגישה בהולה עם יעל המדהימה שהייתה הדולה שלנו בלידה, והיינו בטוחים שנפגוש אותה למחרת ונאלצנו לאכזב אותה...
נדלג על כל שלב הניסיונות הטבעיים לזירוז שכללו שמן קיק ומה שאתן לא רוצות, המון מתח וציפייה, מיליוני בדיקות מייבשות במעייני הישועה- כל פעם שהייתי רואה איזה אבא שנכנס עם סלקל ריק ויוצא איתו אח"כ עם תינוק כמעט התחלתי לבכות...
שבוע 41+1. כבר בטוחים שאני אלד רק עם זירוז בסוף 42. 6:00 בבוקר בעלי קם לתפילה ואני אומרת לו שיש לי צירונים שמלווים בכאב [מה שהיה לי לפעמים גם קודם אז עוד ממש לא התרגשנו] מתעוררת מדי פעם ושמה לב שהכאב מגיע כל חצי שעה... מעניין... באזור 12:00 מתקשרת ליעל [שדאגה להתעדכן מדי יום בשלומנו, עודדה אותי המון ונתנה מלא עצות מועילות לשמירת שפיות הדעת...] ומספרת לה שיש צירים כל 10 דק´. יעל אומרת שזה נשמע זה ושאתקשר לעדכן עוד 4 שעות. מתקשרת לבעלי שהיה בעבודה ומספרת גם לו אבל עדיין לא מאמינה שזה באמת זה ואומרת לו עוד לא לטפח תקוות...
בעלי מגיע בצהריים ומנסים ללכת לנוח- אני לא מצליחה בגלל הצירים שמגיעים די פתאום באופן לא סדיר גם כל 5 או 7-8 דק´. בשעה 18:00 כבר מבינים שנוסעים בזמן הקרוב לחדר לידה... בשבע וחצי מתקשרים ליעל ואומרים לה שאנחנו יוצאים לדרך וגם היא יוצאת.
20:10 נפגשים בבי"ח, מתחברים למוניטור שמראה התנהגות למופת של העובר והרחם אבל אחרי 20 דק´ אני מגלה שהוא לא רשם כלום... קוראים לאחות שמסדרת את העניין ואני נשארת מחוברת עוד 40 דק´. בינתיים יעל עוזרת לי עם נשימות ותרגילים להרגעת הצירים. ולמרות שבינתיים זה עוד נסבל- אין לי מושג מה הייתי עושה בלעדיה... בדיקת רופאה- פתיחה 3! חלום חיי!!! [פחות או יותר...] מבקשים להיכנס לחדר לידה לקבלת אפידורל. מארגנים לנו חדר ובינתיים אנחנו משוחחים עם יעל על כל מיני דברים, שואלים שאלות והמון הרגעות ואחרי שעה בערך נכנסים לחדר לידה. מחליפה בגדים, יעל עוזרת לי ללא הפסקה עם הצירים המתגברים ובינתיים מחכים למרדים. מבקשת לפני זה בדיקת רופא אבל האחיות הלא נחמדות בכלל שהיו בחדר לא רוצות לבדוק. מזל שבדיוק הגיעה הרופאה שבדקה אותי וגילתה פתיחה 5-6! התקדמות של 3 ס"מ בערך תוך שעה! עכשיו אפשר לקבל אפידורל בנחת... חווית הזריקה הייתה הקשה ביותר לכל אורך הלידה- אחיות שהתייחסו אליי ממש מגעיל ומרדים קצת מלחיץ... בעלי ויעל התבקשו לחכות בחוץ אז גם הייתי לבד...
אז שכבתי על המיטה בפתיחה 6, מחכה לבד למרדים עם שתי אחיות לא משהו בכלל שאחת מהן החזיקה לי את היד ואחת צעקה עליי כל הזמן לזוז לקצה המיטה ואני עם הבטן והצירים בקושי יכולה לנשום... אז האחות פשוט משכה אותי בכוח והחזיקה אותי בעוד יותר כוח ולא עזרו כ"כ תחנוני ה"רגע" שלי... בקיצור, המרדים הגיע חוויה לא משהו בהחלט אבל משתלמת לדעתי- 10 דק´ מהדקירה, בעלי ויעל נכנסו חזרה לחדר ואני מגלה שהמוניטור מראה צירים ואני פשוט לא מרגישה... איזה קסם... פשוט מדהים! השעה הייתה בערך 12:00 בלילה. אני על המיטה, משוחחת על הא ועל דא עם יעל ובעלי. קצת מתבכיינת שלא קורה שום דבר ופתאום האחות נכנסת ואומרת שיש לי אורחת... ?!!?!? אימא שלי שכנראה לכבוד היותה סבתא גילתה את הגנים הפולנים נכנסה כמעט בסערה לחדר והשתגעה שלא כהרגלה בכלל מזה שלא שלחנו שום הודעה, שהיא לא יודעת מה קורה וכו´ וכו´... אחרי שאימא נרגעה וראתה שאני בחיים וכולם בסדר, מבסוטית לשמוע על הפתיחה המתקדמת ובטוחה שעד 2:00 אני בחוץ, אימא חזרה הביתה ואנחנו ממשיכים לחכות למשהו... יעל מציעה לנו לקרוא תהילים או להתפלל. הצלחתי לקרוא 2-3 פרקים ויותר לא הצלחתי להתרכז... נציין כמובן שבמשך כל הזמן הזה יעל לא נחה לרגע, והיא דואגת בעזרת כל מיני שיטות [עיסוי בכפות הרגליים, נענוע של האגן וכו´] לשמור ולעורר פעילות רחמית.
בערך באזור 2:30 או 3:00 המיילדת נכנסת ומחליטה שכדאי להתחיל להזיז עניינים ופוקעת לי את המים. זה אכן מעורר מחדש את הצירים ובאזור 4:00 המיילדת נכנסת שוב, ומודיעה שמתחילים לעבוד. ב 4:10 אני מתחילה לדחוף: יעל והמיילדת מעודדות אותי מאד, בעלי קצת בלחץ, קצת דואג לי יותר מדי, ואני דוחפת בכל הכוח, לא מרגישה כלום חוץ מהידיעה שצריך ללחוץ. בין לחיצה ללחיצה המיילדת המדהימה שעושה לי עיסוי עם שמן שקדים שהכינותי מראש, מוציאה כל פעם איזה משהו שאמור לקבל את התינוק שלי. אין לי מושג אם זה בכוונה או לא אבל זה המריץ אותי מאד וגרם לכול להיראות אמיתי... פעם היא הדליקה את מכשיר החימום, פעם הוציאה טיטול... ממשיכה ללחוץ בכל הכוח לקול קריאות העידוד וההתפעלות של יעל והמיילדת. פעמיים המיילדת אומרת לי להושיט יד ועוזרת לי לגעת בראש של התינוק... איזה מדהים זה!!!
*הפסקה מתודית: בעוד הראש של התינוק תקוע לי בין הרגליים, יעל והמיילדת מנהלות דיון על צבע השיער שלו... זה היה משעשע אפילו בזמן אמת...*
הזמן ממשיך להתקדם, בעלי בלחץ שאולי אני לא אצליח ללחוץ מספיק ושנעבור ללידה מכשירנית, אבל פתאום בעודי בשיא השוונג של הדחיפות, בשעה 4:50 לאחר 40 דק´ של דחיפות יצא המלאך שלנו לאוויר העולם! פשוט פתאום היה לי תינוק בידיים עוד לפני שבכלל קלטתי שהוא בחוץ... בכי בלתי נשלט והלם גם מצד בעלי המדהים שתפקד למופת לאורך כל הלידה פרצו בבת אחת. איזה נס מדהים שלא ניתן לתאר במילים!!! אחרי כמה דק´ לחיצה אחרונה שמוציאה את השלייה בשלמותה, תפר אחד פנימי והכול מאחורינו. בלי תפרים, בלי כאבים,3.645 גר´ של אושר מרוכז, והמון שבח והודיה לריבונו של עולם על שזיכה אותנו! מתקשרים להודיע להורים המרוגשים שנשארו ערים כמובן...
מובלים לחדר התאוששות ויעל מדריכה אותי קצת בהנקה [שלא הצליחה באותה הפעם אבל הסתדרה ב"ה מהר מאד.] ומזכירה לי לברך "הטוב והמטיב". בשלב הזה לאחר שהייה של 10 שעות במחיצתנו, אנחנו נפרדים מיעל שבאמת- אין לי מושג מה הייתי עושה בלעדיה!!! היא לא הפסיקה לעזור לי וגם לבעלי למען האמת בכל רגע ורגע של הלידה- דאגה שנישאר רגועים, שנדע בדיוק מה קורה, גרמה לי להרגיש שלימה עם ההחלטה לקחת אפידורל ועזרה לי גם אחריו, ענתה בסבלנות לכל השאלות שלנו, וכמובן עזרה לי מאוד מאוד בהתמודדות עם הצירים ובקידום הלידה. יעל- תודה ענקית ועצומה!!!! שתזכי לעזור ולתמוך ככה בעוד נשים רבות!!!!!! ובזאת הסתיים סיפור הלידה שלי,שב"ה גם ההתאוששות ממנה הייתה מהירה [אם כי בהתחלה קצת קשה]. תודה ענקית לריבונו של עולם שלא עזב אותנו לרגע בכל התקופה הזאת ומממש נתן לנו להרגיש אותו איתנו."
  

 

 נירית כותבת:
 
"תודה רבה על כל התמיכה והעצות בהריון ארוווווך ועודף. תמיד היה נעים להתקשר אליך, ולשמוע איך שאת עונה בשמחה.
היית מצליחה להרגיע אותי, ולתת לי מידע לגבי המצב.
תודה שעזרת לי לעבור את הלידה בדיוק כמו שרציתי.
תודה על העיסויים, הנשימות, העצות, הרוגע שאת מקרינה, על הניסיון שלך, על הקשר שיצרת עם הצוות הרפואי,
על שלא נגעלת להוריד לי גרביים מלאות בדם, על התמיכה בזמן שלחצו לי חזק על הבטן והתפרים.
תודה על החטיף אנרגיה ועל שדאגת גם לאמא שלי.
תודה על הביקור באשפוז, על המתנה המתוקה והמכתב המרגש.
תודה שאת נותנת יחס של יולדת אחת ויחידה.
אני מעריכה את הכל מאוד,
ומודה לקב"ה שזיכה אותי בשליחה נאמנה."
 
עמיחי כותב:
 
"יעל היקרה, תודה ענקית על הליווי, ההסברים והתמיכה. לא אשכח את החוויה עוד הרבה זמן. הצליחי בכל מעשה ידייך.
עמיחי , וכמובן שגם שרית מצטרפת"
Comments